כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו צוואה, רבים מהיורשים סבורים כי די בהימצאות המסמך כדי לפעול על פיו. אולם המציאות המשפטית שונה לחלוטין- הצוואה, ככל שתהיה מפורטת וברורה, נותרת מסמך חסר תוקף משפטי עד שתתקבל הכרזה רשמית על תקפותה. הכרזה זו מתבצעת באמצעות צו קיום צוואה, שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה.
משמעות הצו
כדי שהיורשים יוכלו לממש את הוראות הצוואה ולחלק את העיזבון בהתאם לרצונו של המנוח, יש להעניק לצוואה תוקף משפטי רשמי באמצעות צו קיום צוואה. רק לאחר שניתן הצו, ניתן לפעול על פיו מול גורמים שונים: כגון בנקים לצורך שחרור כספים, לשכת רישום המקרקעין להעברת זכויות בנכסי נדל"ן, משרד הרישוי להעברת בעלות על רכב, או חברות הביטוח וקופות הגמל לשם קבלת כספים וזכויות נוספות. הליך זה הוא שלב חיוני, שכן ללא צו קיום צוואה- אין לצוואה כל תוקף מחייב מבחינה משפטית.
חוק הירושה בישראל קובע במפורש בסעיף 39, כך:
" אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי"
הוראה זו אינה פורמליות ריקה, אלא משקפת עיקרון יסוד בדיני הירושה. ללא הצו, בנקים לא ישחררו כספים, לשכת רישום המקרקעין לא תעביר זכויות, ומשרד הרישוי לא יאפשר העברת בעלות. הצו הוא המפתח שפותח את כל המנעולים המשפטיים שנועלים את העיזבון.
מי רשאי להגיש את הבקשה לצו קיום צוואה
הזכות להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה נתונה בראש ובראשונה לזוכים על פי הצוואה עצמה. אולם החוק מכיר בכך שלעיתים יש נסיבות מיוחדות בהן גם גורמים אחרים זקוקים ליכולת לקדם את מתן הצו. לכן, גם "אדם המעוניין בדבר" רשאי להגיש את הבקשה- מונח משפטי המתפרש באופן רחב ועשוי לכלול נושים של אחד הזוכים, בני משפחה קרובים, מנהלי עיזבון מקצועיים, או כל גורם אחר שיש לו עניין ממשי במימוש הצוואה.
הליך קיום הצוואה והפרוצדורה
הליך קיום הצוואה מתבצע אצל הרשם לענייני ירושה. הפרוצדורה כוללת עריכת בקשה למתן צו קיום צוואה, בה מפרטים את זהות המוריש והיורשים כמו גם את פרטי הצוואה וקיומם של צוואות אחרות.
בעידן הדיגיטלי, ניתן להגיש את הבקשה למתן צו קיום צוואה בכמה דרכים: באמצעות המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה, במסירה ידנית בלשכה האזורית הרלוונטית, או בדואר רשום. כאשר הבקשה מוגשת באמצעות עורך דין- היא מוגשת דרך המערכת המקוונת, שהיא גם הדרך היעילה, המהירה והנוחה ביותר. ההגשה הדיגיטלית מאפשרת לצרף מסמכים בקלות, לשלם את האגרות באופן מיידי ולעקוב אחר סטטוס הבקשה בזמן אמת, ללא צורך בהגעה פיזית ללשכה.
השלב הראשון הוא תשלום אגרות לרשם- אגרת פתיחת תיק ואגרת פרסום. הפרסום אינו פורמליות בלבד, אלא מנגנון חשוב שמטרתו לאפשר לכל מי שסבור שיש לו טענות נגד תקפות הצוואה להגיש התנגדות.
המסמכים הנדרשים
לבקשה עצמה יש לצרף תעודת פטירה ממשרד הפנים וכן תצהיר המאמת את העובדות שבבקשה. המסמך המרכזי והחשוב ביותר הוא הצוואה המקורית. לעיתים הצוואה המקורית אינה זמינה- אולי אבדה או נמצאת בחוץ לארץ. במקרים אלה יש להגיש בקשה נוספת המכונה "בקשה להוכחת צוואה", ותהליך זה מוסיף מורכבות משמעותית ומאריך את משך הטיפול.
מסמך קריטי נוסף הוא אישור על כך שכל מי שמוזכרים בצוואה קיבלו הודעה על הגשת הבקשה. דרישה זו אינה פורמלית- אי עמידה בה עלולה להביא לביטול הצו גם שנים לאחר שניתן. בהתאם לתקנות הירושה, כאשר אין בין הזוכים על פי הצוואה ילדים של המוריש או בן זוגו, יש לשלוח הודעה גם להם. הפסיקה חזרה והדגישה את חשיבות דרישה זו, ובמקרים שונים אף ביטלה צווי קיום צוואה שניתנו מבלי שהוכח כי כל הזוכים ובני המשפחה הרלוונטיים קיבלו הודעה כדין.
במקרים בהם אין מדובר ביורש ישיר, אלא ביורש מהפרנטלה השנייה ובוודאי השלישית – יש לצרף אישורי פטירה של כל אלו שקדמו לו. אם יורש מבקש לוותר על חלקו בעיזבון, נדרש תצהיר הסתלקות מאומת בפני עורך דין.
קיום צוואת תושב חוץ
כאשר מדובר במוריש שהוא תושב חוץ, יש לצרף חוות דעת בנוגע לדין הזר. במקרים אלה, הסמכות לתת צו קיום צוואה נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה. הסיבה היא שעל הצוואה חל הדין של מקום מושבו של המוריש בשעת מותו, והדבר מצריך בחינה משפטית מעמיקה יותר.
חוות הדעת חייבת להסביר לבית המשפט מהו הדין החל, מהן הדרישות לכשרות הצוואה על פי אותו דין, ומהן ההשלכות המשפטיות של הוראותיה. בית המשפט הישראלי יבחן את הצוואה על פי הדין הזר, אך עם הגבלה חשובה- הדין הזר לא יוחל אם הוא סותר את תקנת הציבור בישראל או את עקרונות היסוד של המשפט הישראלי. משך הזמן הדרוש להוצאת צו קיום צוואה של תושב חוץ ארוך יותר משמעותית.
משך הזמן עד לקבלת הצו
במקרים פשוטים, כאשר הצוואה ברורה, כל המסמכים מוגשים באופן מסודר ואין התנגדויות, צו קיום צוואה אמור להינתן בתוך מספר שבועות עד מספר חודשים ממועד הגשת הבקשה, לאחר הפרסום ותגובת האפוטרופוס הכללי.
אולם בפועל, מצבים מורכבים מתעוררים לעיתים קרובות. כאשר בין היורשים יש קטינים או פסולי דין, נדרשת עמדת האפוטרופוס הכללי, והדבר מוסיף זמן משמעותי. כאשר יש חשש לפגם בצוואה- טעויות סופר, חוסר בחתימות עדים, או סוגיה משפטית אחרת, הרשם עשוי להעביר את התיק לבית המשפט ואז הטיפול עשוי להימשך חודשים רבים.
התנגדות לצו קיום צוואה
ככל שלאחר הגשת הבקשה לקיום צוואה הגיש "מעוניין בדבר" התנגדות לקיומה של הצוואה- יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבית המשפט למשפחה, שם יתנהל הליך משפטי בדבר תוקפה של הצוואה, בין המתנגד לבין אלו הזוכים על פיה.
העילות להתנגדות מגוונות. ייתכן שהמתנגד טוען כי הצוואה נערכה תחת כפייה או השפעה בלתי הוגנת, או שעורך הצוואה לא היה כשיר במועד עריכתה בגלל מצבו הנפשי או הקוגניטיבי. לעיתים מתעוררת הטענה שאחד הזוכים השתתף בעריכת הצוואה, מה שמעלה חשש לניגוד עניינים.
השימוש בצו לקיום צוואה
לאחר שהצו ניתן, הרשם שולח אוטומטית עותקים לכל הגורמים הרלוונטיים: לרשם המקרקעין, לרשות מקרקעי ישראל, לבנקים, לחברות הביטוח ולמנהלי קופות הגמל. היורשים יכולים כעת לפנות לגופים אלה ולבקש לרשום את הזכויות על שמם.
לעיתים מתגלה שהצוואה אינה מתייחסת לכל נכסי המנוח. במקרה כזה, אותם נכסים שלגביהם שותקת הצוואה יחולקו על פי דיני הירושה הקבועים בחוק. כדי לטפל במצב זה, יש להגיש שתי בקשות במקביל – בקשה לצו קיום צוואה ובקשה לצו ירושה– ויינתנו שני צווים יחד.
החשיבות של ליווי מקצועי
השאלה האם צריך עורך דין להוצאת צו קיום צוואה מתעוררת תדיר. התשובה העקרונית היא שלא- החוק מאפשר להגיש את הבקשה באופן עצמאי. אולם התהליך רצוף במורכבויות. במקרים פשוטים ביותר, כאשר הצוואה ברורה, כל היורשים בקשר טוב, אין התנגדויות צפויות וכל המסמכים זמינים- אפשר להסתדר בעצמאות.
אך ברגע שמתעוררת כל מורכבות- זוכה שנפטר, צורך באישורים נוספים, חשש להתנגדות, או נסיבות יוצאות דופן- הצורך בליווי משפטי הופך לחיוני. עורך דין מנוסה בתחום דיני הירושות מכיר את המערכת לעומק, יודע אילו מסמכים נדרשים בדיוק, מזהה מראש מלכודות ומונע אותן, ומסוגל לצפות מראש חששות והתנגדויות ולהכין להן מענה.
לסיכום
צו קיום צוואה הוא אבן היסוד לכל טיפול בעיזבון המבוסס על צוואה. ללא הצו, הצוואה נותרת מסמך חסר תוקף מעשי. מומלץ להתחיל בתהליך בהקדם האפשרי, ובמקרים מורכבים הליווי של עורך דין העוסק בדיני ירושה אינו רק יתרון, הוא הכרחי למימוש רצונו האחרון של המנוח.
חן כהן משרד עורכי דין משפחה, מעניק ליווי מקצועי המותאם אישית, תוך ליווי אישי, רגיש ודיסקרטי לכל אורך התהליך.
